כי את השירה הזאת אי אפשר להפסיק!

חורף תשפ"א, שלוש שנים מאז הסתלקותו של אבינו רוענו רבינו הגדול ה"דרכי שמואל" זיע"א, ציבור בני התורה הולך וגדל בלעה"ר, ואיתו גדלים גם צרכיו ומוסדותיו. הציבור בירושלים גדול מספרית מבשאר הערים, והורים רבים חשים את הצורך ההולך וגדל - בישיבה נוספת. הצורך הדחוף העולה מן השטח הוא הקמת ישיבה לעידי העידית המובחרים ביותר שבצעירי הצאן, ישיבה שתתן מענה מושלם ל"קנאת סופרים תרבה חכמה", ושתהווה את שלמות הכתר בפסיפס המפואר של עולם הישיבות הצועד לאורו של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א.

הצורך הציבורי נוכח, ברור וקיים, ואף עולה על שולחנו של הכהן הגדול מאחיו, רבנו מרן ראש הישיבה הגר"א הכהן דויטש זצוק"ל, שלאחר בירורים יסודיים, כדרכו  בקודש, מכריע ברורות על הצורך שבהקמת הישיבה, אלא שעדיין מחפשים את מי שראוי שיקח את זה על עצמו.

בסייעתא דשמיא נפלאה ולאחר מאמצים מרובים, בקיץ תשפ"א נמצא האיש המתאים, 'איש אשר רוח בו', היודע היטב את המלאכה אשר לפניו, ניחון בס"ד במלוא הכישורים הנדרשים ומוכן ליטול על שכמו את המשימה הכבידה, ה"ה הגאון רבי מרדכי קניג שליט"א, תלמיד אהוב וחביב אצל רבו מרן הגרמ"ד סאלאוייציק זצוק"ל, ומחשובי האברכים של ציבור בני התורה בירושלים, שמאחוריו שנות הרבצת והחזקת תורה ברשת הכוללים 'חבורות' שתחת אחריותו, והוא זה שנקרא על ידי ציבור ההורים אל הדגל. שמו הועלה על שולחנו של רבנו מרן הגר"א הכהן דויטש זצוק"ל, שלאחר הדרישות והחקירות סמך את שתי ידיו על הבחירה, ומשקיבל ר' מרדכי שליט"א את ברכת הדרך מרבנו זצוק"ל, הכריז בענוות חן: "הנני!".

ומאז, טרם חלפו 4 שנים ממעמד הפתיחה הצנוע שהתקיים בסיון תשפ"א בבית ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר הוכברגר שליט"א ובמעמד מרן עמוד ההוראה הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, ו'שירת התורה' הפכה להיות חלק בלתי נפרד מפניני הכתר של הישיבות לצעירים שע"י ציבור בני התורה בארה"ק.

יש לציין כי זכתה "שירת התורה" בזכות נדירה וייחודית, להתחבר לשרשרת הדורות בהעברת המסורה והעתקת השמועה מרבותינו זי"ע, לענוד לראשה את דמותו רבת ההוד של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר הוכברגר שליט"א, אשר מזה עשרות בשנים פקיע שמיה בעולם התורה כמי שמאחוריו למעלה מ-40 שנות הרבצת תורה והעמדת תלמידים למאות, ניתן להגדיר במילים ספורות: 'איש דורות ראו עיניו'. הוא זכה להיות תלמידם הקרוב של גדולי עולם מדורות עברו, מרנן הגרמ"ש שפירא והגר"ש וולבה זצוק"ל, ונחשב לגדול תלמידיו המובהקים של מרן הגרמ"ד הלוי סאלאווייציק זצוק"ל ומנחיל תורתו לרבים בספריו הנודעים "מאורי המועדים – מתורת בריסק". מלבד זאת, הוא זכה לשמוע את שיחותיהם ומוסריהם של ענקי המוסר בארה"ק כמו מרן המשגיח רבי אליהו לופיאן זיע"א, ועוד, וכן לשמוע שיחות רבות מפי מרן הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל וגדולי תורה ויראה רבים.

ב'שיעורים כלליים' הנשמעים תמידים כסדרן מפי ראש הישיבה שליט"א, ב'שמועס'ן', ב'רעדן אין לערנען' עמו, ברוממות תפילותיו, באצילות הנהגותיו, ובעצם אישיותו הגדולה, הוא דולה ומשקה מניחוח היין המשומר שקלט וספג מרבותיו הגדולים, מקרב מושגי הוד קדומים לבני דורנו, מעצב את צביון הישיבה כתבניתם של ישיבות דור העבר, ומרומם את השגות התלמידים לפסגות חדשות.

שמה הטוב של הישיבה הולך לפניה, והכל יודעים כי מדובר בישיבה לצעירים מהמובחרות ביותר של ציבור בני התורה, הן באיכות התלמידים והמשפחות המתקבלים אליה מלכתחילה, והן בתוצאות המפעימות היוצאות מבין כתליה.

השנה – שנת תשפ"ה, זהו המחזור הרביעי של הישיבה, והמשלחים - ההורים הנכבדים, מסלתה ומשמנה של ציבור בני התורה, אברכים גדולי תורה שאין להם בעולמם אלא ד"א של הלכה. רבים מהם מוכרים לכולנו היטב כרבי פעלים בתחומם, מי בהרבצת תורה ויראה בהיכלי הישיבות הקדושות והכוללים, מי בעמידה בפרץ בשליחות רבותינו זצוק"ל ויבלחט"א, ומי בביסוס והרחבת מפעלי מרנא הדרכי שמואל זיע"א, וההורים הללו, המרוצים עד מאוד, מודים לקב"ה יום יום על הזכות לגדל את בניהם בישיבה הקדושה, ומציינים בסיפוק: "שירת התורה הגשימה את מטרתה וענתה על הציפיות מעל ומעבר".

פירותיה המפוארים של הישיה"ק בארבעת השנים שחלפו, לא מותירים צל צילו של ספק בנכונות ההחלטה לתת לישה"ק את כל ה'פארנעם' כבר מיומה הראשון, מבלי לחסוך במאומה, אך לצד זאת, המחיר שנדרש לכך, גבוה מאוד.

גם כיום, כשהישיבה הקדושה מונה 3 שיעורים מלאים, הכנסות הישיבה עדיין רחוקות מלכסות את הוצאותיה, אך יחד עם זאת, הפער הוא בר השגה. הגאון רבי מרדכי קניג שליט"א הוכח כ'גברא דמאריה סייעיה', ובנסיעותיו לחו"ל הוא מצליח בס"ד לגייס סכומים נאים ביותר מנדיבי עם. ניתן לומר שלאחר מאמציו הכבירים בגיוס הכספים, חופפות ההכנסות את ההוצאות.

אלא שבשטח המציאות שונה לחלוטין. החזקת הישיבה בנתוניה העכשוויים היא אמנם אפשרית בס"ד, אך זאת בתנאי שקיימת הפניות הנפשית הנדרשת לכך, ויש גם את הזמן לעסוק בכך.

וזאת למודעי, כי החזקת ישיבה לצעירים בירושלים לא דומה כלל לאחיותיה שבבני ברק ובמודיעין עלית, ושאר ערים. בעוד שמאלו האחרונות נחסכות הוצאות של פנימיה, ארוחות צהריים ושבתות, הרי שבירושלים ההוצאות הללו מכפילות פי כמה וכמה את עלות ההחזקה, ומי הוא זה שייקח על עצמו את העול הכבד, ויחד עם זאת ישכיל לנהל את הישיבה גם בפן הרוחני; בהתוויית הקו החינוכי והלימודי ההולם את הציפיות הגבוהות של ההורים הנכבדים מה'סלתה ושמנה'; בבחירת ראש ישיבה, משגיח ור"מים משכמם ומעלה הראויים להנחיל את התוה"ק ודרכי קנייניה למיטב שבמיטב; בניפוי אחר ניפוי של הבחורים המתאימים ליעוד הנשגב אותו מייעדת הישיבה לתלמידיה - לצמוח למאורי התורה בדור העתיד; ובכל שאר ענייני ניהול הישיבה.

ושונים הם לחלוטין פני הדברים כאשר משתרג על הכתפיים עול ההוצאות הכבירות מימי הקמת הישיבה. באותם ימי בראשית, ההכנסות היו מעטות ביותר, הן בהעדר התמיכות הקיימות כיום והן בשל מספר התלמידים ההתחלתי, ומאידך, ההוצאות היו אסטרונומיות: שיפוץ יסודי של המבנה (השכור); רכישת ריהוט לביהמ"ד, לחדרי השיעורים, לחדר האוכל ולפנימיות; רכישת מזגנים לכל הנ"ל; רכישת אוצר ספרים בסיסי; רכישת כלי מטבח וציוד סניטרי התחלתי; וכל שאר ההוצאות הנדרשות להעמדת מקום חדש מאפס.

העלויות האדירות של  הקמת  הישיבה  הרובצות עדיין על הנהלת הישיבה ובפרט על ראש הישיבה ומייסדה הגאון ר' מרדכי שליט"א, נוטלות מעמם את לשד כוחות הנפש ואת מרבית הזמן, ומונעות את האפשרות לפעול להמשך קיום הישיבה ברוח ובגשם, ומי מדבר על 'הרחיבי מקום אהלך'. כבר עתה הגיעה הצפיפות בהיכל ביהמ"ד ובחלק מחדרי השיעורים לקצה היכולת, בעוד הדרישה העולה מן השטח לקראת השנים הבעל"ט היא הגדלה משמעותית של מספר התלמידים.

לו רק היה אפשר לערוך 'ניקוי שולחן' מכל אותם עלויות ההקמה, או אז הייתה להנהלת הישיבה את מלוא הפניות הנפשית הנדרשת להמשיך ולהעמיד את קיום הישיבה הקד', ואף להיות מוסיף והולך למעלה למשכיל.

אם נמצה את הדברים, כך נאמר:

• החזקת ישיבה לצעירים בירושלים לא דומה לערים אחרות, בהם אין הוצאות של פנימיה, ארוחות צהריים ושבתות, ההוצאות הללו מכפילות ומשלשות את עלות ההחזקה.
• מיום הקמת הישיבה, הנהלת הישיבה עמדה על כך שתהיה צורת ישיבה כבר מהיום הראשון, וכפי שהיו רוצים לראותה בעוד עשור ושניים, עם כל עוצמתה, ברוח ובגשם, על כל המשתמע מכך.
• גם כשהישיבה הקדושה מונה 3 שיעורים מלאים, הכנסות הישיבה רחוקות מלכסות את הוצאותיה, אך הפער הוא בר השגה.
• בס"ד הגאון רבי מרדכי קניג שליט"א מצליח לגייס סכומים נאים ביותר מנדיבי עם. כאשר לאחר מאמציו הכבירים, חופפות ההכנסות את ההוצאות.
• המציאות קשה, באשר אין פניות נפשית ואין את הזמן לעסוק בגיוס החודשי, כאשר משתרג על הכתפיים עול ההוצאות הכבירות מימי הקמת הישיבה.
• באותם ימי בראשית, ההכנסות היו מעטות ביותר, הן בהעדר התמיכות הקיימות כיום, והן בשל מספר התלמידים ההתחלתי.
• ההוצאות היו אסטרונומיות: שיפוץ יסודי של המבנה (השכור); רכישת ריהוט ומזגנים לכל המבנה; רכישת אוצר ספרים בסיסי; רכישת מטבח; וכל שאר ההוצאות להעמדת מקום חדש מאפס.
• העלויות האדירות של  הקמת הישיבה נוטלות את לשד כוחות הנפש ואת מרבית הזמן, ומונעות את האפשרות לפעול להמשך קיום הישיבה ברוח ובגשם.
• מי מדבר על 'הרחיבי מקום אהלך', - כבר עתה הגיעה הצפיפות בהיכל ביהמ"ד ובחדרי השיעורים לקצה היכולת, בעוד שהצפי הוא הגדלה משמעותית של מספר התלמידים.
• עלינו לעשות 'ניקוי שולחן' מכל אותם עלויות ההקמה, - אז תהיה להנהלת הישיבה את מלוא הפניות הנפשית הנדרשת להמשיך ולהעמיד את קיום הישיבה, ואף להיות מוסיף והולך.
• המשך קיום המקום הקדוש הזה ביתר שאת וביתר עוז, הוא צורך קריטי להעמדת כבוד שמים וכבוד התורה בעולם, והוא חיוני לחלוטין עבור דורותינו.